<h1>סמ"ג לאוין סימן ו'</h1>
<h2>דף טז:</h2>
שלא להלבין פני אדם מישראל שנאמר (ויקרא י"ט י"ז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (רמב"ם ל"ת ש"ג), כלומר לא תוכיחנו בדברים קשים עד שיהיו פניו משתנות כדדרשינן בפרק יש בערכין (ערכין ט"ז ב'), ואם הקפידה תורה [כך] שלא לבייש אדם במקום תוכחה ק"ו שלא במקום תוכחה, ואמרינן בפרק הזהב (ב"מ נ"ט א') כל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. וכן לא יכנה אדם שם לחבירו שהוא בוש ממנו, בד"א בדברים שבין אדם לחבירו אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מלבינים אותו ברבים ומפרסמין חטאו בפניו ומחרפין ומקללין אותו עד שיחזור למוטב כמו שעשו כל הנביאים לישראל (ע"פ רמב"ם דעות פ"ו הל' ח' ע"ש).
